לדלג לתוכן

עמוד ראשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף Main Page)
יום חמישי, 29 בינואר 2026
י"ב בשבט ה'תשפ"ו
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

הידעת הידעת?

שני גופים (כוכב ולווין) מסתובבים סביב מרכז המסה שלהם
שני גופים (כוכב ולווין) מסתובבים סביב מרכז המסה שלהם
לפני שקופרניקוס וגלילאו פרסמו את מחקריהם מקובל היה לחשוב שהשמש סובבת סביב כדור הארץ. כיום מקובל לחשוב שכדור הארץ סובב סביב השמש, אך גם דעה זו לוקה בחוסר דיוק. אם, לשם פשטות נזניח את קיומם של כל הירחים במערכת השמש, נוכל לומר כי כל הגורמים במערכת השמש, לרבות כדור הארץ ולרבות השמש עצמה, יוצרים מערכת הסובבת סביב נקודת מרכז המסה שלה. ומכיוון שהשמש מסיבית בהרבה מכל שאר גרמי השמיים שבמערכת השמש גם יחד, נקודת מרכז המסה המשותפת לכלל מערכת השמש נמצאת בתוך השמש עצמה. אולם נקודה זו אינה מרכז השמש. מרכז השמש מקיף נקודה זו כשם שכדור הארץ מקיף אותה (ראו המחשה בסרטון). תנועה זו של השמש נראית מהחלל החיצון כרטט. תנודות רטט דומות של כוכבים (שמשות) אחרים מנוצלות בידי האסטרונומים כדי לגלות פלנטות במערכת כוכבי לכת רחוקות. זאת משום שלא ניתן להבחין באותן פלנטות באופן ישיר מכדור הארץ.

פורטלים

פורטל היום

פורטל האינטרנט הוא שער לכל הערכים הקשורים לאינטרנט. הפורטל סוקר, בין היתר, את ההתפתחות הכרונולוגית של האינטרנט, את השימושים הרבים שלו, ואת תרבות האינטרנט.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
אמנות פיזיקה
גאוגרפיה כימיה

ציטוט יומי הציטוט היומי

חָטָא יִשְׂרָאֵל! וְלִבּוֹ חָלַק לִפְלָגִים
נִתְרוֹקְנוּ כִּמְצוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ דָּגִים
וַיַּרְא אֲדֹנָי וַיִּנְאַץ כִּי כֵן נֶאֱלָחוּ
וּבְאַפּוֹ גָּזַר – בַּמַּבּוּל יִמָּחוּ!!

בַּמַּבּוּל כֵּיצַד? שֶׁל מַיִם? הֲרֵי שְׁבוּעָתוֹ!
שֶׁל אֵשׁ? חֶבְרַת מְכַבִּים מַצִּילָתוֹ!
עָמַד וְהֵבִיא פְּגִיעָתָן שֶׁל הַלַּבְלָרִים
וְעַם עֶבְרָתוֹ טוֹבֵעַ בְּמַבּוּל שֶׁל סְפָרִים...

ל' בירח אלול תרנ"ח לפ"ק

ט"ף שפירא, מבול של ספרים, בספרו שבכתובים "שאלתיאל"[1]

הטיפ היומי הטיפ היומי

בוויקיפדיה אנו שואפים לבסס כל עריכה על מקור הניתן לאימות. הכנסת פרטים שמקורם לא ידוע עלולה לגרום לביטול העריכה. ראו מידע נוסף כאן.

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

מצעד הגאווה בבודפשט
מצעד הגאווה בבודפשט

נפטרו לאחרונה: אהוד פדרמן, עטאללה אבו א-סבח, דייוויד אבולעפיה, הנסיכה דזירה, ברונית סילפברכיאלד

ערך מומלץ ערך מומלץ

טקס הענקת אות גיבור ישראל (עיטור הגבורה), העיטור הגבוה ביותר בצה"ל, יולי 1949
טקס הענקת אות גיבור ישראל (עיטור הגבורה), העיטור הגבוה ביותר בצה"ל, יולי 1949

חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, תש"ל-1970 מסדיר בחקיקה את עיטורי צה"ל, שניתנו מאז קום המדינה, כמקובל בצבאות רבים בעולם.

הצעה ראשונה למיסוד הנושא גובשה על ידי ועדה שבראשה עמד סגן אלוף נחום שדמי, אז ראש מחלקת הסגל במטה הכללי, ובה היו חברים סא"ל מרדכי מקלף (לימים הרמטכ"ל השלישי) וסא"ל שמעון אבידן. הוועדה בדקה 2,894 המלצות לציונים לשבח, והמליצה לאשר 1,704 מתוכן. בנוסף המליצה הוועדה על מדרג של עשרה אותות ועל הענקת אות מיוחד ליישובים שלחימתם התבלטה במיוחד. ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, דחה את המלצות הוועדה, ולבסוף הוענקו 12 עיטורי גיבור ישראל בלבד.

ב-20 ביוני 1954 הגיש היועץ המשפטי למערכת הביטחון הצעת חוק ליועץ המשפטי לממשלה, שכללה שישה עיטורים. הצעה זו הוגשה לכנסת ב-9 בדצמבר 1954, אך הדיון לגביה לא הושלם. הצעת חוק נוספת הועלתה לדיון במליאת הכנסת ב-15 בינואר 1958, אך לא הייתה לחוק.

מייד לאחר מלחמת ששת הימים הוחל בצה"ל בהכנת חוק עיטורים חדש. ב-7 ביולי 1969 הונחה הצעת החוק הממשלתית על שולחן הכנסת השביעית, שאישרה אותו, והוא פורסם בספר החוקים ב-29 בינואר 1970.

החוק קובע שלושה עיטורים:

  • עיטור הגבורה יוענק על "מעשה גבורה עילאית שנעשה בעת לחימה מול פני האויב תוך חירוף נפש". הוא מוענק על ידי שר הביטחון, על פי המלצת הרמטכ"ל.
  • עיטור העוז יוענק על "מעשה גבורה שנעשה במילוי תפקיד קרבי תוך חירוף נפש". הוא מוענק על ידי הרמטכ"ל.
  • עיטור המופת יוענק על "מעשה שנעשה באומץ לב והוא ראוי לשמש מופת", וגם הוא מוענק על ידי הרמטכ"ל.

החוק קובע גם קריטריונים להענקת כל אחד מהעיטורים, אך לא ניתן לערער על החלטת שר הביטחון או הרמטכ"ל להעניקם. בנוסף קובע החוק הענקת אות מערכה, המציין את השתתפות נושא האות בקרב או במערכה מלחמתית.

תמונת היום תמונת היום

כלי ריטון זואומורפי בסגנון מיקני, שנמצא בקבר באוגרית
כלי ריטון זואומורפי בסגנון מיקני, שנמצא בקבר באוגרית
כלי ריטון זואומורפי בסגנון מיקני, שנמצא בקבר באוגרית. בשל איכות החרס ורמתם האמנותית הגבוהה, יובאו בתקופת הברונזה המאוחרת כלי חרס מיוון המיקנית אל חופי כנען, דרך ערי הנמל הגדולות כגון אוגרית. כנענים רבים נהגו להניח את כלי היוקרה המיקניים בקבריהם.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

דיוקנו של אנטון צ'כוב
דיוקנו של אנטון צ'כוב

אירועים בלוח העברי

משכנו הראשון של הטכניון בחיפה
משכנו הראשון של הטכניון בחיפה

ערך מומלץ ערך מומלץ

טקס הענקת אות גיבור ישראל (עיטור הגבורה), העיטור הגבוה ביותר בצה"ל, יולי 1949
טקס הענקת אות גיבור ישראל (עיטור הגבורה), העיטור הגבוה ביותר בצה"ל, יולי 1949

חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, תש"ל-1970 מסדיר בחקיקה את עיטורי צה"ל, שניתנו מאז קום המדינה, כמקובל בצבאות רבים בעולם.

הצעה ראשונה למיסוד הנושא גובשה על ידי ועדה שבראשה עמד סגן אלוף נחום שדמי, אז ראש מחלקת הסגל במטה הכללי, ובה היו חברים סא"ל מרדכי מקלף (לימים הרמטכ"ל השלישי) וסא"ל שמעון אבידן. הוועדה בדקה 2,894 המלצות לציונים לשבח, והמליצה לאשר 1,704 מתוכן. בנוסף המליצה הוועדה על מדרג של עשרה אותות ועל הענקת אות מיוחד ליישובים שלחימתם התבלטה במיוחד. ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, דחה את המלצות הוועדה, ולבסוף הוענקו 12 עיטורי גיבור ישראל בלבד.

ב-20 ביוני 1954 הגיש היועץ המשפטי למערכת הביטחון הצעת חוק ליועץ המשפטי לממשלה, שכללה שישה עיטורים. הצעה זו הוגשה לכנסת ב-9 בדצמבר 1954, אך הדיון לגביה לא הושלם. הצעת חוק נוספת הועלתה לדיון במליאת הכנסת ב-15 בינואר 1958, אך לא הייתה לחוק.

מייד לאחר מלחמת ששת הימים הוחל בצה"ל בהכנת חוק עיטורים חדש. ב-7 ביולי 1969 הונחה הצעת החוק הממשלתית על שולחן הכנסת השביעית, שאישרה אותו, והוא פורסם בספר החוקים ב-29 בינואר 1970.

החוק קובע שלושה עיטורים:

  • עיטור הגבורה יוענק על "מעשה גבורה עילאית שנעשה בעת לחימה מול פני האויב תוך חירוף נפש". הוא מוענק על ידי שר הביטחון, על פי המלצת הרמטכ"ל.
  • עיטור העוז יוענק על "מעשה גבורה שנעשה במילוי תפקיד קרבי תוך חירוף נפש". הוא מוענק על ידי הרמטכ"ל.
  • עיטור המופת יוענק על "מעשה שנעשה באומץ לב והוא ראוי לשמש מופת", וגם הוא מוענק על ידי הרמטכ"ל.

החוק קובע גם קריטריונים להענקת כל אחד מהעיטורים, אך לא ניתן לערער על החלטת שר הביטחון או הרמטכ"ל להעניקם. בנוסף קובע החוק הענקת אות מערכה, המציין את השתתפות נושא האות בקרב או במערכה מלחמתית.

פורטלים

פורטל היום

פורטל האינטרנט הוא שער לכל הערכים הקשורים לאינטרנט. הפורטל סוקר, בין היתר, את ההתפתחות הכרונולוגית של האינטרנט, את השימושים הרבים שלו, ואת תרבות האינטרנט.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
אמנות פיזיקה
גאוגרפיה כימיה

ציטוט יומי הציטוט היומי

חָטָא יִשְׂרָאֵל! וְלִבּוֹ חָלַק לִפְלָגִים
נִתְרוֹקְנוּ כִּמְצוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ דָּגִים
וַיַּרְא אֲדֹנָי וַיִּנְאַץ כִּי כֵן נֶאֱלָחוּ
וּבְאַפּוֹ גָּזַר – בַּמַּבּוּל יִמָּחוּ!!

בַּמַּבּוּל כֵּיצַד? שֶׁל מַיִם? הֲרֵי שְׁבוּעָתוֹ!
שֶׁל אֵשׁ? חֶבְרַת מְכַבִּים מַצִּילָתוֹ!
עָמַד וְהֵבִיא פְּגִיעָתָן שֶׁל הַלַּבְלָרִים
וְעַם עֶבְרָתוֹ טוֹבֵעַ בְּמַבּוּל שֶׁל סְפָרִים...

ל' בירח אלול תרנ"ח לפ"ק

ט"ף שפירא, מבול של ספרים, בספרו שבכתובים "שאלתיאל"[2]

תמונת היום תמונת היום

כלי ריטון זואומורפי בסגנון מיקני, שנמצא בקבר באוגרית
כלי ריטון זואומורפי בסגנון מיקני, שנמצא בקבר באוגרית
כלי ריטון זואומורפי בסגנון מיקני, שנמצא בקבר באוגרית. בשל איכות החרס ורמתם האמנותית הגבוהה, יובאו בתקופת הברונזה המאוחרת כלי חרס מיוון המיקנית אל חופי כנען, דרך ערי הנמל הגדולות כגון אוגרית. כנענים רבים נהגו להניח את כלי היוקרה המיקניים בקבריהם.

הטיפ היומי הטיפ היומי

בוויקיפדיה אנו שואפים לבסס כל עריכה על מקור הניתן לאימות. הכנסת פרטים שמקורם לא ידוע עלולה לגרום לביטול העריכה. ראו מידע נוסף כאן.

הידעת הידעת?

שני גופים (כוכב ולווין) מסתובבים סביב מרכז המסה שלהם
שני גופים (כוכב ולווין) מסתובבים סביב מרכז המסה שלהם
לפני שקופרניקוס וגלילאו פרסמו את מחקריהם מקובל היה לחשוב שהשמש סובבת סביב כדור הארץ. כיום מקובל לחשוב שכדור הארץ סובב סביב השמש, אך גם דעה זו לוקה בחוסר דיוק. אם, לשם פשטות נזניח את קיומם של כל הירחים במערכת השמש, נוכל לומר כי כל הגורמים במערכת השמש, לרבות כדור הארץ ולרבות השמש עצמה, יוצרים מערכת הסובבת סביב נקודת מרכז המסה שלה. ומכיוון שהשמש מסיבית בהרבה מכל שאר גרמי השמיים שבמערכת השמש גם יחד, נקודת מרכז המסה המשותפת לכלל מערכת השמש נמצאת בתוך השמש עצמה. אולם נקודה זו אינה מרכז השמש. מרכז השמש מקיף נקודה זו כשם שכדור הארץ מקיף אותה (ראו המחשה בסרטון). תנועה זו של השמש נראית מהחלל החיצון כרטט. תנודות רטט דומות של כוכבים (שמשות) אחרים מנוצלות בידי האסטרונומים כדי לגלות פלנטות במערכת כוכבי לכת רחוקות. זאת משום שלא ניתן להבחין באותן פלנטות באופן ישיר מכדור הארץ.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

דיוקנו של אנטון צ'כוב
דיוקנו של אנטון צ'כוב

אירועים בלוח העברי

משכנו הראשון של הטכניון בחיפה
משכנו הראשון של הטכניון בחיפה

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

מצעד הגאווה בבודפשט
מצעד הגאווה בבודפשט

נפטרו לאחרונה: אהוד פדרמן, עטאללה אבו א-סבח, דייוויד אבולעפיה, הנסיכה דזירה, ברונית סילפברכיאלד

ויקיפדיה מופעלת על ידי קרן ויקימדיה, המפעילה מספר מיזמים רב־לשוניים וחופשיים נוספים:מיזמי ויקימדיה נוספים:

ויקיספרמטאויקיציטוטויקימיניםויקינתוניםויקימסעויקימילוןויקימדיה ישראלטקסטויקישיתוף

Welcome to the Hebrew Wikipedia! For assistance in other languages, please see the embassy.